רבי אייזיק ר׳ יעקלס ז״ל

תולדות חייו

רבי אייזיק רבי יקעלס זצ״ל — ונקרא גם רבי אייזיק רבי יקעלס, רבי אייזיק רבי יעקלעס, ובפולנית Izaak (Isaac) Jakubowicz, כלומר יצחק בן יעקב — היה פרנס ונגיד של הקהילה היהודית בקז׳ימייז׳, Krakow, במחצית הראשונה של המאה השבע עשרה. נפטר בקז׳ימייז׳ בשבת, כ״ו בסיון תי״ג (21 ביוני 1653), ומנוחתו בבית החיים של הרמ״א, ליד בית הכנסת של הרמ״א, אותו בית החיים של הרמ״א זי״ע. שנת לידתו אינה נתונה במקורות שמהם השתמשנו כאן; התיאורים ממקמים אותה בסוף המאה השש עשרה.

היה בנו של רבי יעקב, שנקרא רבי יקעלע או ״Jakóbek העשיר״, מנהיג הקהילה ואחד מ״מועצת השבעה״ שהכינה את תקנות הקהילה בשנת שנ״ה (1595). המקורות מתארים את רבי אייזיק זצ״ל כסוחר ובנקאי — סחר בזהב, בכסף ובמשי, והחזיק חנות ליד בית הכנסת הישן בקז׳ימייז׳ — והיה ידוע כ״איזק העשיר״. משנת שס״ח (1608) שימש כפרנס בכיר של הקהילה, כמעט כל ימיו, עד שנת ת״ז (1647), כשבזקנותו מסר את המשרה לבנו משה (Moses Isaacowicz). גר בפינה שליד בית החיים, ממול לבית הכנסת שייסד אחר כך.

אשתו היתה בריינדל (Brajndla). כתובת על קיר בית הכנסת, המובאת באנציקלופדיה של Kraków ובתיאורים מקומיים אחרים, אומרת שהרעיון לייסד את בית הכנסת היה שלה. מקורות בעברית מציינים אותה כבת רבי ישראל יחיאל רפפורט, דיין בקראקא. ברשימת הקבורות המפורסמות של JewishGen בבית החיים של הרמ״א נרשמת בריינדל, אשת Izaak Jakubowicz, כנפטרת בשנת 1650, בקבר סמוך.

שמו נזכר בעיקר בזכות בית הכנסת שבנה בקז׳ימייז׳, הנקרא בית הכנסת רבי אייזיק רבי יקעלס, בית הכנסת אייזק, או Ajzyka. רוב המקורות, ובכלל זה עיריית Kraków והודעה משנת 2022 מקהילת Kraków, אומרים שהמלך ולדיסלב הרביעי (Władysław IV) נתן לו רשות לבנות את בית הכנסת ביום 30 באפריל 1638 (שצ״ח). עמוד קודם באותו אתר של הקהילה אומר 30 באפריל 1630; שנה זו אינה מתאימה לימי מלכותו של ולדיסלב הרביעי (1632–1648), וכתבים מאוחרים יותר מאותה קהילה נותנים 1638. הבנייה נתעכבה אחרי מחאות כומר הקהילה של כנסיית Corpus Christi הסמוכה ושל הבישוף של קראקא, ובית הכנסת נפתח בשנת ת״ד (1644). היה הגדול בבתי הכנסת של קז׳ימייז׳ באותו זמן, בניין בארוק העומד עד היום ברחובות Kupa / Izaaka של היום.

במסורה החסידית, רבי אייזיק רבי יקעלס זצ״ל הוא היהודי שבסיפור האוצר שתחת הגשר בפראג. מספרים — כפי שהיה רבי שמחה בונם מפשיסחא זי״ע מספר לבחורים שבאו אליו, וכפי שנרשם אחר כך אצל מרטין בובר ורבים אחרים — שרבי אייזיק חלם יותר מפעם אחת שילך לפראג ויחפור אוצר תחת הגשר שליד ארמון המלך. נסע לשם, אך חיילים שמרו על הגשר יומם ולילה, ולא העז לחפור. אחרי שהתהלך סביב הגשר ימים, שאל אותו קפטן מה הוא מחפש. כשרבי אייזיק סיפר לו את החלום, צחק הקפטן: הוא עצמו חלם על אוצר תחת התנור של יהודי בקראקא ושמו אייזיק, בן יקעל — אך רק שוטה, אמר, ילך כל כך רחוק בגלל חלום. רבי אייזיק חזר לביתו, חפר תחת התנור שלו, מצא את האוצר, וממנו בנה את בית הכנסת הנקרא בית הכנסת של רבי אייזיק. אנו מביאים זאת כמסורה החסידית הנאמרת עליו, לא כמאורע מתועד מימי חייו. הרשומה ההיסטורית כבר מתארת אותו כסוחר אמיד ופרנס הקהילה שנים רבות לפני שנבנה בית הכנסת.

מצבתו עודנה עומדת בבית החיים של הרמ״א. תצלומי האבן מופיעים בעמוד זה. נוסח הכתובת כבר נדפס בשנת תצ״ג (1733) אצל החכם יוהאן כריסטוף וולף, ב־Bibliotheca Hebraea, כרך 4, עמוד 1205, ושנית אצל חיים דוב פרידברג בלוחות זיכרון (1904). צד אחד מציין ״האלוף כמורהר״ר אייזיק ר׳ י׳, אשר בנה את בית הכנסת, מעשה ידי אומן.״ הצד האחר הוא חרוז ארוך יותר, והוא רושם שנשמתו יצאה בטהרה בשבת, כ״ו בסיון תי״ג. התאריך העברי הזה מתאים ליום 21 ביוני 1653, שאכן היה שבת. קריאה ראשונה של תצלום האבן תהתה שמא השנה היא ת״ג; ההעתקים הנדפסים, והתאריך האזרחי שנתן באלאבאן (Bałaban) וכותבים מאוחרים יותר, כולם נוקבים תי״ג / 1653.

הקוויטל שלכם יונח על קברו של רבי אייזיק רבי יקעלס זצ״ל בבית החיים של הרמ״א בקראקא.

הרקע לתקופתו

חי בקראקא דור אחרי הרמ״א זי״ע (נפטר 1572), בשנים שבהן שמשו המגלה עמוקות זי״ע ואחר כך תוספות יום טוב זי״ע בהנהגת התורה של העיר. תוספות יום טוב זי״ע היה רב בקראקא משנת 1643, בסביבות הזמן שבו נפתח בית הכנסת אייזק, וגם הוא נח באותו בית החיים. שנותיו האחרונות של רבי אייזיק היו שנות גזירות ת״ח ות״ט (1648–1649), צרה נוראה ליהדות פולין. קז׳ימייז׳ נשארה קהילה גדולה. נפטר בשנת 1653, באותו בית החיים שבו נזכר גם יוסעלע הקמצן הקדוש זי״ע.

לפניו ואחריו