01
כתבו את השמות
כל שם עם שם האם — בלשון הקודש או באנגלית — ואת הבקשה.
אל קברי הצדיקים
שלחו קוויטל
דורות על גבי דורות נוסעים יהודים לקברי צדיקים ולמקומות הקדושים בארץ ישראל — ואל הכותל המערבי — לבקש רחמים בעת צרה. להתפלל אפשר בכל מקום, אך תפילה בציון של צדיק זי״ע, או בכותל, מעוררת זכותם עלינו.
איך זה עובד
ארבעה צעדים
לפנים, בטרם היה קל לנסוע אל המקומות הקדושים, היו יהודים שולחים קוויטל עם שליח. השליח היה הולך אל הציון, מזכיר שם את השמות ומתפלל עבורם.
02
תנו פדיון
עם הקוויטל ניתן פדיון נפש, משמונה עשר דולר ומעלה — כפי שתבחרו. אפשר גם להתקשר (347) 836-9354 ולשלם בכרטיס אשראי בטלפון.
03
הקוויטל מגיע לשליח
הקוויטל מודפס ונשלח לשליח שלנו, והוא נוטל אותו אל הציון, קורא אותו ומתפלל עבורכם.
04
אתם מקבלים תמונה
ליד הציון מצלם השליח את הקוויטל, והתמונה נשלחת אליכם באימייל.
מי אנחנו
שליח במקומות הקדושים
בימינו, Global Kvittel מקל מאוד לשלוח קוויטל עם שליח, כפי שעשו יהודים מדורי דורות.
השליח שלנו הוא אברך חסידי מניו יורק, הגר כעת בקראקא. הוא מביא את הקוויטל שלכם אל הקבר או המקום שתבחרו — בארץ ישראל (כולל הכותל), לאוהל בקווינס, לאוהל באבוב בניו ג׳רזי, למז׳יבוז׳ ולאומאן, ללובלין, ואל הקברים בפולין ובגליציה — קורא אותו ומתפלל עבורכם.
חלק מן ההכנסות נתרם להכנסת אורחים ולתמכי שבת המקומיים בקראקא, פולין.
קברי צדיקים
לאן מביאים את הקוויטלך
מביאים קוויטלך אל קברי הצדיקים והמקומות הקדושים: בארץ ישראל (ובכלל זה הכותל), בניו יורק, באוקראינה, בלובלין, ובפולין ובגליציה. לחיצה על השם פותחת דף עם תולדות חייו ועם טופס לשליחת קוויטל. השליח מביא את הקוויטל למקום שתבחרו.
ארץ ישראל
מערת המכפלה
מערת המכפלה, חברון
האבות והאמהות · אין יארצייט אחד מוסכם — ראו בעמוד
מערת המכפלה בחברון היא קבר האבות והאמהות: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. התורה עצמה מעידה על כך. אברהם אבינו קנה את המערה ואת השדה מעפרון החתי, בקרית ארבע היא חברון, לאחוזת קבר לשרה אמנו (בראשית כג). יצחק וישמעאל קברו שם את אברהם (בראשית כה, ט). יצחק נפטר בחברון ונקבר…
קבר רחל
קבר רחל, בדרך לבית לחם
רחל אמנו · י״א בחשון (למסורת)
רחל אמנו נפטרה בדרך, אחרי לידת בנימין, ויעקב אבינו קברה בדרך אפרתה היא בית לחם, ויציב מצבה על קברה (בראשית לה, טז–כ). לאחר מכן אמר ליוסף שקברה שם, ולא במערת המכפלה (בראשית מח, ז). האתר המסורתי של קבר רחל עומד באותה דרך, מצפון לבית לחם.
רבי שמעון בר יוחאי זי״ע
הציון במירון, בגליל
תנא, המאה השנייה · י״ח באייר (ל״ג בעומר) — הילולא שלו
רבי שמעון בר יוחאי זי״ע, הרשב״י, היה תנא, מתלמידיו המובהקים של רבי עקיבא. אחרי האסון בתלמידי רבי עקיבא, הוא נמנה עם החמישה שהמשיכו את התורה (יבמות ס״ב ע״ב). דבריו פזורים בבבלי, בירושלמי ובמדרשים, והוא יסוד בהלכה ובקבלה שלאחריו.
הכותל המערבי
הכותל המערבי, ירושלים עיר הקודש
הכותל המערבי של הר הבית
הכותל המערבי אינו קבר. הוא שריד מכותל התמך המערבי של הר הבית, רחבת בית המקדש, שנבנה בימי הורדוס. אינו כותל של ההיכל עצמו. דורות רבים באים יהודים לכאן להתפלל, קרוב ככל שאפשר למקום בית המקדש.
מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל
בית הקברות סנהדריה, ירושלים, לצד הרבנית
1920–2013 · ג׳ בחשון
מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל נולד בי״ב בתשרי תרפ״א (כ״ד בספטמבר 1920) בבגדאד, ליעקב ולג׳ורג׳יה (גורג׳יה). נקרא עובדיה על שם הרב עבדאללה סומך, ויוסף על שם הבן איש חי. בשנת תרפ״ד, כשהיה בן ארבע, עלתה המשפחה לירושלים והשתקעה בבית ישראל. למד בתלמוד תורה בני ציון, ומשנת תרצ״ג בישיבת…
האדמו״ר מבוסטון זי״ע – רבי חיים אברהם הורוביץ
הר הזיתים, ירושלים, סמוך לאביו
1933–2016 · י״ח בסיון
רבי חיים אברהם הלוי הורוויץ זי״ע היה בנו של רבי משה הורוויץ זי״ע, האדמו״ר מבוסטון בניו יורק, ונכדו של האדמו״ר הראשון מבוסטון. נולד בשנת 1933; ויקיפדיה האנגלית אומרת פולין, ואנציקלופדיה יודאיקה אומרת זידיטשוב. נקרא על שם זקנו מצד האם, רבי חיים אברהם מזידיטשוב זי״ע. כבחור למד…
ארצות הברית
אוהל הרביים מליובאוויטש
בית הקברות Old Montefiore, Cambria Heights, קווינס, ניו יורק
האדמו״ר הריי״צ, תר״מ–תש״י; הרבי, תרס״ב–תשנ״ד · האדמו״ר הריי״צ: י׳ בשבט תשי״ת; הרבי: ג׳ בתמוז תשנ״ד
האוהל בבית החיים אולד מונטיפיורי, קמבריה הייטס, קווינס, הוא מקום מנוחתם של שני אדמו״רי ליובאוויטש: האדמו״ר הריי״צ, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זי״ע (האדמו״ר השישי, נפטר בי׳ בשבט תשי״ת / כ״ח בינואר 1950), והרבי, רבי מנחם מענדל שניאורסאהן זי״ע (האדמו״ר השביעי, נפטר בג׳ בתמוז תשנ״ד…
אוהל הרביים מבאבוב
Floral Park / Washington Cemetery (Deans), Monmouth Junction, ניו ג׳רזי
רבי שלמה, נסתלק תש״ס; רבי נפתלי, נסתלק תשס״ה · רבי שלמה: א׳ באב תש״ס (ראש חודש אב); רבי נפתולי: י״ב באדר שני תשס״ה
עמוד זה הוא לשני אדמו״רי באבוב הנחים באוהל אחד בניו ג׳רזי: רבי שלמה הלברשטאם זי״ע, האדמו״ר השלישי מבאבוב, שבנה מחדש את באבוב באמריקה אחרי המלחמה (נפטר בא׳ באב תש״ס / ב׳ באוגוסט 2000), ובנו רבי נפתולי — רבי נפתלי צבי הלברשטאם זי״ע — האדמו״ר הרביעי מבאבוב (נפטר בי״ב באדר שני…
האדמו״ר מסאטמר זי״ע – רבי יואל טייטלבוים
האוהל הגדול בראש בית החיים של קרית יואל, 30 Schunnemunk Road, קרית יואל (Monroe), ניו יורק
1887–1979 · כ״ו באב
רבי יואל טייטלבוים זי״ע, בעל דברי יואל, היה האדמו״ר הראשון מסאטמר. נולד בי״ז בטבת תרמ״ז (י״ג בינואר 1887) בסיגעט (Máramarossziget), שאז היתה באוסטרו־הונגריה, בנו של בעל קדושת יום טוב, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים זי״ע, רב ואדמו״ר בסיגעט, והרבנית חנה אשכנזי. היה מיוצאי…
האדמו״ר מריבניץ זי״ע
האוהל בבית החיים של ויז׳ניץ (Monsey Cemetery), Route 306 ליד Brick Church Road, מונסי / Spring Valley, ניו יורק
בערך 1902–1995 · כ״ד בתשרי, אסרו חג של סוכות
רבי חיים זנוויל אברמוביץ זי״ע, האדמו״ר מריבניץ (נכתב גם ריבניצער), נולד בבוטושאן (Botoșani), רומניה. רוב המקורות נותנים את השנה כ־1902; יש נותנים 1898, ומקצת תלמידים קרובים אמרו 1893. לפיכך רושם העמוד את השנים בקירוב כ־1902–1995, ואינו מתייחס לשנת הלידה כמוכרעת. אביו, רבי…
האדמו״ר מסקווירא זי״ע – רבי יעקב יוסף טוורסקי
האוהל הגדול בבית החיים של ניו סקווער (שיכון סקווער), New Square, ניו יורק. כמנהג סקווער אין על המצבה כתובת.
1899–1968 · ב׳ בניסן
רבי יעקב יוסף טווערסקי זי״ע היה האדמו״ר השלישי מסקווירא, ומייסד ניו סקוויר. נולד בט״ו בתמוז תרנ״ט (כ״ג ביוני 1899) בסקווירה, אוקראינה, בנו של רבי דוד טווערסקי זי״ע, האדמו״ר השני מסקווירא, ונכדו של רבי יצחק מסקווירא זי״ע. שושלת סקווירא באה מטשערנוביל, ומאותה שלשלת היה גם…
האדמו״ר מרחמסטריווקא מבארא פארק זי״ע – רבי חי יצחק טוורסקי
חלקת רחמסטריווקא בבית החיים נהר שלום (Har Shalom), Airmont, ניו יורק (אזור מונסי)
1930–2023 · כ״ט באב
רבי חי יצחק טווערסקי זי״ע היה האדמו״ר מרחמסטריווקא בבורו פארק (נכתב גם רחמיסטריווקא). נולד בירושלים בשנת 1930, לפי הודעת COLlive על הסתלקותו; דיווח של Boro Park 24 נותן 1931. היה בנו של האדמו״ר מרחמסטריווקא, רבי יוחנן טווערסקי זי״ע (נפטר בכ׳ בכסלו תשמ״ב / 1982), והרבנית אסתר…
קנדה
אוקראינה
הבעל שם טוב זי״ע
האוהל במז׳יבוז׳ (Medzhybizh), אוקראינה
בערך 1698–1760 · ו׳ בסיון תק״ך, יום ראשון של שבועות
הבעל שם טוב זי״ע, רבי ישראל בן אליעזר, הוא מייסד החסידות. שנת לידתו המסורתית היא תנ״ח (1698), באוקופ (Okopy Świętej Trójcy), והשנה המסורתית היא זו שהמקורות משתמשים בה, אף שיום הולדת אזרחי מדויק אינו רשום בתעודה בת הזמן. אחר כך חי ולימד במז׳יבוז׳ (Medzhybizh).
רבי נחמן מברסלב זי״ע
הציון באומן, אוקראינה
1772–1810 · י״ח בתשרי תקע״א, בסוכות
רבי נחמן מברסלב זי״ע נולד במז׳יבוז׳ בשנת תקל״ב (1772), נין הבעל שם טוב זי״ע — אמו, פייגא, היתה נכדת הבעש״ט, בת אדל. קברו באומאן. עמוד הבעל שם טוב באתר זה הוא [[baal-shem-tov|הבעל שם טוב זי״ע]].
לובלין
החוזה מלובלין זי״ע
בית החיים העתיק על גבעת Grodzisko, ul. Kalinowszczyzna, לובלין
1745–1815 · ט׳ באב תקע״ה, תשעה באב
החוזה מלובלין זי״ע, רבי יעקב יצחק הורוויץ, נולד בשנת תק״ה (1745) ביוזפוב (Józefów), ונפטר בלובלין בתשעה באב, ט׳ באב תקע״ה (ט״ו באוגוסט 1815). היה תלמיד מובהק של רבי אלימלך מליזענסק זי״ע, שעמודו באתר זה. חצרו ברחוב Szeroka בלובלין משכה חסידים מכל רחבי פולין.
המהרש״ל זי״ע
בית החיים העתיק על גבעת Grodzisko, ul. Kalinowszczyzna, לובלין
בערך 1510–1573 · י״ב בכסלו של״ד
המהרש״ל זי״ע, רבי שלמה לוריא, היה מגדולי הפוסקים של יהדות פולין במאה השש עשרה. היה ראש ישיבה בלובלין, ולובלין באותן שנים היתה מרכז של תורה, שנקראה לפעמים ירושלים של מלכות פולין. נפטר בי״ב בכסלו של״ד (י״ז בנובמבר 1573), ומנוחתו כבוד בבית החיים הישן על גבעת Grodzisko.
המהר״ם מלובלין זי״ע
בית החיים העתיק על גבעת Grodzisko, ul. Kalinowszczyzna, לובלין
1558–1616 · ט״ז באייר שע״ו
המהר״ם מלובלין זי״ע, רבי מאיר בן גדליה, נולד בשנת שי״ח (1558) ונפטר בלובלין בט״ז באייר שע״ו (ג׳ במאי 1616), כפי שרושמים האנציקלופדיה היהודית וסיפורים מאוחרים. היה רב וראש ישיבה בלובלין, אחר כך בקראקא ובלמברג (לבוב), וחזר ללובלין לשנותיו האחרונות. חידושיו, מאיר עיני חכמים,…
רבי שלום שכנא זי״ע
בית החיים העתיק על גבעת Grodzisko, ul. Kalinowszczyzna, לובלין, פולין
בערך 1495–1558 · א׳ בכסלו (ראש חודש כסלו)
רבי שלום שכנא זי״ע מלובלין, הנקרא לעתים ר׳ שכנא, היה רב וראש ישיבה בלובלין. שנת לידתו אינה מוכרעת; הסיפורים נעים בקירוב מ־1490 עד בקירוב 1510, ורבים כותבים בסביבות 1495 (שנ״ה). היה בנו של יוסף מלובלין. נפטר בראש חודש כסלו, א׳ בכסלו שי״ט (1558). המצבה בבית החיים הישן בלובלין…
רבי עזריאל הלוי הורוביץ זצ״ל
בית החיים העתיק על גבעת Grodzisko, ul. Kalinowszczyzna, לובלין, פולין
1757–1818 · כ״ב בחשון
רבי עזריאל הלוי הורוויץ זצ״ל, אב בית דין בלובלין, נודע כראש הברזל, וביידיש דער אייזערנער קאפּ. נולד בזאמושטש בשנת תקי״ז (1757), בנו של רבי דוב מזאמושטש, כפי שנוקבים הסיפורים המאוחרים בשם אביו. המצבה קוראת לו בן הרב הגדול, מורנו, מזאמושטש. שימש כרב בקראשניק, ובשנת תקס״ו…
פולין וגליציה
בעל בני יששכר זי״ע – רבי צבי אלימלך שפירא
האוהל בדינוב (Dynów), סמוך לז׳שוב, פולין
1783–1841 · י״ח בטבת תר״א
הבני יששכר זי״ע, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, נולד בשנת תקמ״ג (1783) — יש תיאורים האומרים תקמ״ה (1785) — ביאבורניק, גליציה, בן רבי פסח לאנגזאם. נפטר בדינוב בי״ח בטבת תר״א (11 בינואר 1841) ומנוחתו באוהל שם, ליד Rzeszów. שימש רב בכמה קהילות, ובכלל זה סטריז׳וב, דינוב ומונקאטש.
רבי ישראל איסרל ז״ל
בית החיים של הרמ״א, לצד בית הכנסת הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין
נפטר שכ״ח · י״ג באדר ראשון (בשנה מעוברת; י״ג באדר בשנה פשוטה)
רבי ישראל איסרל ז״ל היה מנהיג בקהילת קראקא, ואביו של הרמ״א זי״ע, רבי משה איסרלס. המקורות רושמים אותו כפרנס וראש בקראקא, איש אמיד שהשתמש במעמדו לטובת הציבור. מנוחתו בבית החיים של הרמ״א, סמוך לבית הכנסת הנושא את שם בנו.
הרמ״א זי״ע – רבי משה איסרלס
בית החיים של הרמ״א, לצד בית הכנסת הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין
בערך 1520–1572 · י״ח באייר (ל״ג בעומר)
הרמ״א זי״ע, רבי משה איסרלס, נולד בקראקא בסביבות שנת ר״פ (יש אומרים בסביבות רפ״ה). נסתלק שם בל״ג בעומר, י״ח באייר של״ב (י״א במאי 1572). עמד בראש ישיבה גדולה, ועוד בשנותיו הצעירות עמד גם בראש בית הדין של העיר.
רבי אליעזר אשכנזי זצ״ל
בית החיים של הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין
בערך 1512–1585 · כ״ב בכסלו
רבי אליעזר אשכנזי זצ״ל, רבי אליעזר בן אליהו, מחבר מעשי השם, נולד בסביבות 1512 (יש כותבים 1513). יש אומרים שנולד בלבנט, ואחרים מזכירים את פראג. נפטר בקראקא בכ״ב בכסלו שמ״ו (י״ג בדצמבר 1585), ומנוחתו בבית החיים של הרמ״א. הכתובת על מצבתו פותחת ״הגאון מהר״ר אליעזר אשכנזי״.
הב״ח זי״ע – רבי יואל סירקיש
בית החיים של הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין
בערך 1561–1640 · כ׳ באדר (בשנה מעוברת, כ׳ באדר שני)
הב״ח זי״ע, רבי יואל סירקיש, נולד בלובלין בסביבות שנת שכ״א (1561). שם משפחתו היה יאפה; נקרא סירקיש על שם אמו. למד מאביו, רבי שמואל מלובלין, מרבי שלמה לייבוש מלובלין, מרבי הירש שור מבריסק — תלמיד הרמ״א זי״ע — ומרבי פייוויש, שהיה ר״ם ואב בית דין בקראקא.
רבי אלימלך מליז׳נסק זי״ע
בית החיים, Ulica Bożnicza, לז׳יינסק (Lizensk), פולין
1717–1787 · כ״א באדר (בשנה מעוברת, כ״א באדר ב׳)
רבי אלימלך וייסבלום זי״ע נולד בשנת 1717 (המקורות נוקבים טיקוצין או לאפצ׳יצה, ליד בוכניה). נפטר בליזנסק בכ״א באדר תקמ״ז (11 במרץ 1787). יום ההילולא חל בכ״א באדר, וציונו היה תמיד מקום שיהודים באים לשפוך את לבם ולהתפלל על ישועה ורחמים.
בעל מאור ושמש זי״ע
בית החיים החדש, ul. Miodowa, קראקא, פולין
בערך 1754–1823 · א׳ בתמוז (ראש חודש תמוז)
המאור ושמש זי״ע — רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין מקראקא — היה תלמיד גדול של רבי אלימלך מליזנסק זי״ע, ואחד הראשונים שהביאו את החסידות לקראקא. נולד בסביבות 1754 (יש כותבים 1753). המקורות אינם מסכימים איזו עיר בשם נוישטאדט היתה מקום לידתו, ואין אנו משערים. אחר כך חי בקראקא, ושם…
רבי דוד מלעלוב זי״ע
בית החיים הישן, Lelów (Lelov), פולין — האוהל נהרס במשטר הקומוניסטי ונבנה מחדש לאחר מכן
1746–1814 · ז׳ בשבט תקע״ד
רבי דוד בידרמן זי״ע, מייסד שושלת לעלוב, נולד בשנת 1746 (יש תיאורים האומרים ליד לעלוב). נפטר בז׳ בשבט תקע״ד (28 בינואר 1814). היה תלמיד החוזה מלובלין זי״ע, שהיה תלמיד רבי אלימלך מליזנסק זי״ע, תלמיד המגיד ממזריטש זי״ע, ממלא מקומו של הבעל שם טוב זי״ע.
בעל דברי חיים מצאנז זי״ע
האוהל בבית החיים של צאנז (Nowy Sącz), פולין
1793–1876 · כ״ה בניסן
הדברי חיים זי״ע, רבי חיים הלברשטאם, היה הרב מצאנז, ומייסד חסידות צאנז. נולד בשנת תקנ״ג (1793) בטרנוגרוד. היה תלמיד רבי נפתלי מרופשיץ זי״ע, ודרכו החזיק במסורת הרבי רבי אלימלך מליזנסק זי״ע. אחרי שנים ברבנות בקהילות אחרות, נעשה רב בצאנז (Nowy Sącz), שם הנהיג חצר גדולה ונפטר בכ״ה…
הרב משינאווא זי״ע
בית החיים, Sieniawa (Shinova), פולין
1815–1898 · ו׳ בטבת
הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם זי״ע, הרב משינאווא, היה בנו הבכור של הדברי חיים מצאנז זי״ע. נולד בטרנוגרד, פולין (אחרים אומרים רודניק, גליציה), בכ׳ בשבט תקע״ה / 1815. אמו היתה הרבנית רחל פייגא, בת הרב ברוך תאומים, בעל ברוך טעם. יש מקורות מאוחרים יותר הנוקבים 1813 כשנת לידתו.
רבי שלמה מבאבוב זי״ע
האוהל בבית החיים של באבוב (Bobowa), פולין
1847–1905 · א׳ בתמוז
רבי שלמה הלברשטאם זי״ע היה האדמו״ר הראשון מבאבוב. היה בנו של רבי מאיר נתן הלברשטאם זי״ע, ונכד הדברי חיים מצאנז זי״ע. נולד בשנת תר״ז (1847). אחרי שנות גידולו במסורת צאנז התיישב בבאבוב (Bobowa) וייסד שם חצר חסידית, שנעשתה באבוב.
רבי חיים יעקב מלימנוב זצ״ל
האוהל בבית החיים של באבוב (Bobowa), פולין
נסתלק תרצ״ו · כ״א בחשון
רבי חיים יעקב טייטלבוים זי״ע היה רב בלימנובה. מצבתו עומדת באוהל בבית החיים של באבוב (Bobowa), ליד ציון האדמו״ר הראשון מבאבוב, רבי שלמה הלברשטאם זי״ע. הכתובת מציינת את שמו ורושמת את הסתלקותו.
בעל אריה דבי עילאי זי״ע
האוהל בבית החיים של בז׳סקו (בריגל), פולין
נסתלק תר״ו · י״ז בטבת
רבי אריה לייבוש ליפשיץ זי״ע, האריה דבי עילאי, היה אב בית דין בבז׳סקו — בריגל, כפי שקראו היהודים לעיירה. נודע בספר אריה דבי עילאי. נפטר בי״ז בטבת תר״ו (15 בינואר 1846) ומנוחתו באוהל בבית החיים של בז׳סקו.
רבי משולם זלמן יהונתן ליפשיץ זצ״ל
האוהל בבית החיים של בז׳סקו (בריגל), פולין
נסתלק תרט״ו · א׳ באלול
רבי משולם זלמן יהונתן ליפשיץ זצ״ל מנוחתו באוהל בבית החיים של בז׳סקו (בריגל), באותו אוהל של האריה דבי עילאי זי״ע, רבי אריה לייבוש ליפשיץ. מצבתו היא אבן ישנה ומעוטרת, עם אריות וכתר. הקשר המשפחתי המדויק אינו מפורט כאן, מפני שלא נמצא לו מקור איתן לעמוד זה.
רבי טוביה ליפשיץ זצ״ל
האוהל בבית החיים של בז׳סקו (בריגל), פולין
נסתלק תרע״ב · ח׳ באדר (בשנה מעוברת, ח׳ באדר ב׳)
רבי טוביה ליפשיץ זצ״ל מנוחתו באוהל בבית החיים של בז׳סקו (בריגל), באותו אוהל של האריה דבי עילאי זי״ע ורבי משולם זלמן יהונתן ליפשיץ זצ״ל. נפטר אחרי שניהם, בח׳ באדר תרע״ב (26 בפברואר 1912).
בעל מגלה עמוקות זי״ע
בית החיים של הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין
בערך 1585–1633 · י״ג באב
המגלה עמוקות זי״ע, רבי נתן נטע שפירא, היה רב ומקובל בפולין, ושימש כרב בקראקא. תלמיד המהר״ם מלובלין זי״ע, היה לו חלק גדול בהפצת תורת האר״י ז״ל בכל פולין. היה מחבר כמה ספרים, ובראשם המגלה עמוקות.
התוספות יום טוב זי״ע
בית החיים של הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין — אצל החומה, ליד יוס'לע הקדוש
בערך 1579–1654 · ו׳ באלול או כ״ו באלול — המקורות חלוקים; ראו את ההערה להלן
רבי גרשון שאול יום־טוב ליפמן בן נתן הלוי הלר זי״ע נודע ביותר בפירושו על המשניות, תוספות יום טוב. היה מגדולי חכמי התלמוד בפראג ובפולין בשנים שלפני ת״ח ות״ט.
יוסעלע הקמצן הקדוש זי״ע
בית החיים של הרמ״א, קראקא, אצל החומה ליד בעל תוספות יום טוב זי״ע
בדורו של התוספות יום טוב · אינו ידוע
יוסעלע הקמצן הקדוש זי״ע — רבי יוסעל קמצן, יוסעלע דער הייליגער קמצן — חי בקז׳ימייז׳, העיר היהודית של קראקא, במאה השבע עשרה. ציונו עומד בבית החיים של הרמ״א, ליד החומה, ליד תוספות יום טוב זי״ע. יום הילולא מהימן לא נמצא במקורות שמהם השתמשנו כאן.
רבי אייזיק ר׳ יעקלס ז״ל
בית החיים של הרמ״א, לצד בית הכנסת הרמ״א, קז'ימייז', קראקא, פולין
נפטר תי״ג · כ״ו בסיון
רבי אייזיק רבי יקעלס זצ״ל — ונקרא גם רבי אייזיק רבי יקעלס, רבי אייזיק רבי יעקלעס, ובפולנית Izaak (Isaac) Jakubowicz, כלומר יצחק בן יעקב — היה פרנס ונגיד של הקהילה היהודית בקז׳ימייז׳, Krakow, במחצית הראשונה של המאה השבע עשרה. נפטר בקז׳ימייז׳ בשבת, כ״ו בסיון תי״ג (21 ביוני…
רבי מנדל מרימנוב זי״ע
בית החיים, Rymanów (Rimanov), פולין. האוהל והמצבה המקוריים נהרסו בחורבן, ונבנו מחדש לאחר מכן.
1745–1815 · י״ט באייר
רבי מנחם מנדל תורם מרימנוב זי״ע, הידוע גם כמנדעלע רימנובר, היה אדמו״ר חסידי נודע ואחד הראשונים שהפיצו את החסידות בפולין ובגליציה. יש תיאורים המונים אותו בין ארבעת הראשונים, ואחרים בין חמשת הראשונים.
רבי שמעון סופר זי״ע
בית החיים החדש, ul. Miodowa, קראקא, פולין
1820–1883 · י״ז באדר ב׳
רבי שמעון סופר זי״ע, בעל מכתב סופר, היה בנו של החתם סופר זי״ע מפרשבורג. נולד בפרשבורג בי״ג בטבת תקפ״א (18 בדצמבר 1820). אמו, שרל, היתה בת רבי עקיבא איגר זי״ע. שימש תחילה רב במטרסדורף, באותה קהילה שאביו היה בה רב פעם, ובסביבות 1859 נעשה רב קראקא. יש כותבים שהדברי חיים מצאנז…
רבי עקיבא קורניצר זצ״ל
בית החיים החדש, ul. Miodowa, קראקא, פולין
תקצ״ט–תרנ״ב · י״א בטבת
רבי עקיבא קורניצר זצ״ל היה רב קראקא. נולד במטרסדורף בשנת תקצ״ט (1838 או 1839), בנו של רבי אליהו קורניצר ושל גיטל, בת החתם סופר זי״ע. הרי שהוא נכד החתם סופר. נשא את רייזל, בת דודו, רבי שמעון סופר זי״ע, בעל מכתב סופר, רב קראקא — וכך היה גם חתנו של רבי שמעון. המצבה עצמה אומרת את…
רבי יוסף נחמיה קורניצר זצ״ל
בית החיים החדש, ul. Miodowa, קראקא, פולין
1880–1933 · ב׳ באייר
רבי יוסף נחמיה קורניצר זצ״ל היה רב קראקא בשנים שלפני החורבן. נולד ב־12 בדצמבר 1880 (י׳ בטבת תרמ״א). המקורות אינם מסכימים אם נולד בקראקא או בסעליש (סבלוש); אין אנו משערים. היה בנו של רבי עקיבא קורניצר זצ״ל, ודרכו צאצא החתם סופר זי״ע ורבי שמעון סופר זי״ע. המצבה מציינת אותו יוסף…
רבי שמלקה קורניצר הי״ד
בית החיים החדש, ul. Miodowa, קראקא, פולין — קבר אפרו, לצד אביו
1905–1941 · אינו ידוע
רבי שמואל שמעלקא קורניצר הי״ד היה רב ואב בית דין בקראקא, והרב האחרון של העיר לפני החורבן. נולד ב־29 ביולי 1905 בסעליש, בנו של רבי יוסף נחמיה קורניצר זצ״ל. אחרי הסתלקות אביו בשנת 1933 נעשה דיין בקראקא, עוד איש צעיר, וזמן קצר אחר כך עמד בראש בית הדין ומילא את מקום אביו.
רבי שמואל מגורליץ זצ״ל
בית החיים החדש, ul. Miodowa, קראקא, פולין
בערך 1814–1888 · ט׳ בחשון
רבי שמואל טייטלבוים זצ״ל היה אב בית דין בגורליץ (גורליץ). הזיהוי הוא מן המצבה עצמה, והוא מסכים עם התיאורים המאוחרים. התבליט החצוב בראש האבן אומר ״מצבת קבר״ של רבי שמואל טייטלבוים. לוח השיש מציין ״הרב הגאון הצדיק החסיד המפורסם, מוהר״ר שמואל זצ״ל, האבד״ק גורליץ״, ואומר שדן את…
הונגריה
שירות חדש
ביקור בקברי אבות
אפשר גם ללכת לקבר משפחתי בפולין, בהונגריה, ברומניה, בצ׳כיה או באוקראינה. המחיר מתחיל מ־$500, בתוספת הוצאות הדרך. אפשר לבקש קדיש, תהלים, ניקוי הקבר, תמונות או וידאו, הנחת אבן או הדלקת נר.
היארצייט הקרוב
בקרוב בלוח
היארצייט הקרוב באתר הוא של רבי שלום שכנא זי״ע, א׳ בכסלו (ראש חודש כסלו) תשפ״ז, ביום 11 בנובמבר 2026.
שלחו קוויטל
כתבו את הקוויטל
כתבו את השמות ואת הבקשה — בלשון הקודש, ביידיש או באנגלית. עם הקוויטל ניתן פדיון נפש משמונה עשר דולר ומעלה, כפי שתבחרו. לאחר השליחה תועברו לדף תשלום מאובטח, והשליח מקבל את הקוויטל רק לאחר שהפדיון התקבל. אין סמארטפון? התקשרו (347) 836-9354.
שם 1
שאלות
שאלות ותשובות
מהו קוויטל?
קוויטל הוא פתק תפילה — בדרך כלל שמות הכתובים פלוני בן או בת שם האם, יחד עם בקשה — שהשליח מביא לקבר של צדיק, או מניח בין אבני הכותל, ושם הוא מתפלל עבורכם.
כיצד כותבים את השמות?
כל שם עם שם האם: בן לגבר, בת לאישה. אפשר לכתוב בלשון הקודש או באנגלית, ואפשר להוסיף כמה שמות שצריך.
מהו פדיון?
פדיון נפש הוא נתינה הנמסרת עם הבקשה. המינימום הוא שמונה עשר דולר, ואפשר לתת כל סכום שמעל לכך. בטופס מופיע כבר $36, ואפשר לבחור סכום אחר, ובלבד שלא יפחת משמונה עשר דולר; אחר כך תועברו לדף תשלום מאובטח.
מה קורה לאחר השליחה?
תחילה כותבים את הקוויטל ואת סכום הפדיון (לפחות שמונה עשר דולר). אחר כך תועברו לדף Stripe מאובטח לתשלום. רק לאחר שהתשלום מצליח נשלח קובץ PDF של הקוויטל לשליח במקום, ונשלחת אליכם אישור באימייל. השליח קורא את הקוויטל ליד הציון, ונשלחת אליכם תמונה של הקוויטל בציון. בתמונה הקוויטל מקופל, או שרואים רק את המספר, כך שאין לקרוא את התפילה עצמה.
לאן מביאים את הקוויטל?
אל קברי הצדיקים והמקומות הקדושים שבאתר: בארץ ישראל (מערת המכפלה, קבר רחל, מירון והכותל המערבי), לאוהל בקווינס, לאוהל באבוב בניו ג׳רזי, למז׳יבוז׳ ולאומאן, לבית החיים הישן בלובלין, ואל קברי הצדיקים בפולין ובגליציה — דינוב, ליזענסק, רימאנוב, קראקא ועוד. השליח מביא את הקוויטל למקום שתבחרו.
האם יש מחיר קבוע?
רק המינימום — פדיון של שמונה עשר דולר. מעל לכך אתם נותנים כפי שתבחרו.
אין לי סמארטפון. האם אפשר בכל זאת לשלוח קוויטל?
כן. התקשרו אלינו: (347) 836-9354. תאמרו לנו את השמות ואת הבקשה, ותשלמו בכרטיס אשראי בטלפון.
כיצד יוצרים קשר?
כתבו ל־[email protected], או התקשרו (347) 836-9354.
צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם
שאלה על קוויטל או על פדיון? כתבו ל־[email protected], או התקשרו (347) 836-9354.
הערת פרטיות
את השם, האימייל והשמות שעל הקוויטל אנו משתמשים רק כדי למלא את השליחות ולפנות אליכם כשצריך — גם כדי לשלוח את התמונה מהציון. אין אנו מוכרים מידע זה. התשלום נעשה דרך Stripe Checkout.