רבי אלימלך מליז׳נסק זי״ע

תולדות חייו

רבי אלימלך וייסבלום זי״ע נולד בשנת 1717 (המקורות נוקבים טיקוצין או לאפצ׳יצה, ליד בוכניה). נפטר בליזנסק בכ״א באדר תקמ״ז (11 במרץ 1787). יום ההילולא חל בכ״א באדר, וציונו היה תמיד מקום שיהודים באים לשפוך את לבם ולהתפלל על ישועה ורחמים.

יחד עם אחיו הגדול, רבי זושא מאניפולי זי״ע, בילה שנים בגלות. אחר כך למד אצל המגיד ממזריטש זי״ע, ממלא מקומו של הבעל שם טוב זי״ע. אחרי הסתלקות המגיד בשנת 1772 נעשה מאדמו״רי החסידות המובילים בפולין ובגליציה, והתיישב בליזנסק בסביבות 1777. לימד שהחסידים לא יעתיקו את הצומות הקשים של שנותיו הראשונות.

ספרו העיקרי, נועם אלימלך, כונס את התורה שאמר בשלוש סעודות. בנו רבי אלעזר כתב ונדפס אחרי ההסתלקות. תלמידיו הגדולים — ובהם החוזה מלובלין זי״ע, המגיד מקוז׳ניץ זי״ע, רבי מנדל מרימנוב זי״ע, והאדמו״ר מאפטא זי״ע — הפיצו את החסידות הפולנית. גם רבי דוד מלעלוב זי״ע היה מתלמידיו. ברוב מניינים חסידיים אין אומרים תחנון ביום הילולא שלו.

הרקע לתקופתו

רבי אלימלך זי״ע השתייך לדור השלישי של החסידות, אחרי הבעל שם טוב זי״ע (נפטר 1760) והמגיד ממזריטש זי״ע (נפטר 1772). החסידות התפשטה אז מפודוליה ומווהלין אל פולין וגליציה, לעתים מול התנגדות המתנגדים. אחרי החלוקה הראשונה של פולין (1772) באה גליציה תחת מלכות אוסטריה. זה הרקע לחצרות החסידיות החדשות בליזנסק, לובלין, קוז׳ניץ ורימנוב.

לפניו ואחריו