הבעל שם טוב זי״ע

תולדות חייו

הבעל שם טוב זי״ע, רבי ישראל בן אליעזר, הוא מייסד החסידות. שנת לידתו המסורתית היא תנ״ח (1698), באוקופ (Okopy Świętej Trójcy), והשנה המסורתית היא זו שהמקורות משתמשים בה, אף שיום הולדת אזרחי מדויק אינו רשום בתעודה בת הזמן. אחר כך חי ולימד במז׳יבוז׳ (Medzhybizh).

תלמידו המובהק היה המגיד ממעזריטש, רבי דוב בער, שהפיץ את הדרך לדור הבא. תלמיד גדול אחר, רבי יעקב יוסף מפולנאה, הדפיס את הספר החסידי הראשון, תולדות יעקב יוסף. הסיפורים הידועים כשבחי הבעש״ט נאספו ונדפסו יותר מחמישים שנה אחרי פטירתו (תקע״ד / תקע״ה). זו מסורה יקרה, והם סיפורים; עמוד זה אינו מתייחס לכל מעשה כעובדה היסטורית מתועדת.

במכתב מפורסם, אגרת הקודש, שכתב לגיסו רבי גרשון מקיטוב, הוא מתאר עליית נשמה ואת הדברים שיפוצו המעיינות חוצה. נפטר ביום הראשון של שבועות, ו׳ בסיון תק״ך (כ״א במאי 1760), ומנוחתו כבוד באוהל במז׳יבוז׳. שליח מביא את הקוויטל שלכם אל הציון ושולח בחזרה תצלום.

הרקע לתקופתו

מז׳יבוז׳ היתה עיירה בפודוליה, אז באיחוד הפולני–ליטאי, אחר כך באימפריה הרוסית, והיום באוקראינה. אוהל הבעל שם טוב ובית הכנסת הסמוך ניזוקו, הוזנחו, ושוקמו יותר מפעם אחת, גם תחת השלטון הסובייטי וגם בשנים שלאחר מכן. האוהל הבנוי מחדש הוא הציון שאליו מביאים קוויטלך היום.

לפניו ואחריו