מערת המכפלה בחברון — קבר האבות והאמהות
מערת המכפלה
היארצייט הקרוב: שנת תשפ״ח (27 בנובמבר 2027 (שבת פרשת חיי שרה))
התורה אינה מוסרת תאריך אחד בלוח לאבות. חז״ל נחלקו אם האבות נפטרו בתשרי או בניסן (ראש השנה י ע״ב–יא ע״א). לוחות מאוחרים מציינים לפעמים א׳ בטבת לאברהם אבינו; אותו יום מדויק אינו בגמרא, ויש מקובלים המדברים על טבת רק כחודש. מסורת שיארצייט אברהם אבינו הוא בשבועות לא נמצאה במקורות ששימשו לעמוד זה, ולכן אינה רשומה. הזמן הידוע שבו מתקבצים בחברון הוא שבת פרשת חיי שרה, כשקוראים את קניית המערה.
שלחו קוויטל לציון זהתולדות חייו
מערת המכפלה בחברון היא קבר האבות והאמהות: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. התורה עצמה מעידה על כך. אברהם אבינו קנה את המערה ואת השדה מעפרון החתי, בקרית ארבע היא חברון, לאחוזת קבר לשרה אמנו (בראשית כג). יצחק וישמעאל קברו שם את אברהם (בראשית כה, ט). יצחק נפטר בחברון ונקבר בידי עשו ויעקב (בראשית לה, כז–כט). לפני פטירתו ציווה יעקב אבינו שיקברוהו במערה עם אבותיו, ואמר שכבר קבר שם את לאה (בראשית מט, כט–לא). יוסף ואחיו קיימו את אותה צוואה (בראשית נ, יג). רחל אמנו אינה קבורה כאן; התורה אומרת שנקברה בדרך אפרתה, היא בית לחם (בראשית לה, יט; מח, ז).
מסורת חז״ל, שאינה כתובה באותם פסוקים, היא שגם אדם וחוה קבורים במערה. הדבר מובא בעירובין נ״ג ע״א ובבא בתרא נ״ח ע״א, במעשה רבי בנאה שסימן את המערות, ובמדרשים מאוחרים יותר ובזוהר. בעמוד זה מוזכר הדבר רק כמסורת חז״ל, ולא כפסוק.
החדרים שנכנסים אליהם היום יש בהם ציונים — מבני זיכרון מעל הקברים המסורתיים. המערות עצמן, מתחת לבניין, סגורות זה זמן רב לכניסה רגילה. שליח בחברון מביא את הקוויטל שלכם ומשגר צילום, כמו בשאר הקברים שבאתר זה.
אין יארצייט אחד מוסכם לאבות. בראש השנה י׳ ע״ב–י״א ע״א, רבי אליעזר סובר שהאבות נפטרו בתשרי, ורבי יהושע סובר בניסן; אין אחד מהם נותן יום בחודש. יש לוחות מאוחרים המונים את א׳ בטבת לאברהם אבינו, אך תאריך מדויק זה אינו בבבא בתרא צ״א ע״א, שלעתים מציינים אותו לכך. הקיבוץ הידוע היום הוא שבת פרשת חיי שרה בחברון. צורת הקוויטל המסורתית כאן היא כבכל מקום: כל שם כתוב שם בן או בת שם האם, עם בקשה, והתפילה בזכות האבות והאמהות. נוסח מיוחד השייך למערה זו לא נמצא.
הרקע לתקופתו
המבנה הגדול של האבן העומד על המערה מיוחס בדרך כלל בידי היסטוריונים וארכאולוגים להורדוס, במאה הראשונה לפני הספירה, בחומות מסוג חומות התמך של הר הבית. במאות שלאחר מכן שימש המתחם כנסייה ומסגד (מסגד אברהים). בשלטון הממלוכים, מימי הסולטן בייברס בשנות ה־1260, נאסרה הכניסה על מי שאינם מוסלמים; ליהודים הותר להגיע רק עד מדרגה במעלה המזרחי — שנקבעה אחר כך כמדרגה השביעית — עד שנת 1967, כשחברון באה תחת שלטון ישראל ויהודים יכלו שוב להיכנס. בחברון היתה קהילה יהודית במשך מאות שנים, אחת מארבע ערי הקודש בארץ ישראל. בפרעות אוגוסט 1929 נרצחו בחברון שישים ושבעה יהודים, והקהילה הישנה נשברה; הבריטים פינו את הניצולים. אחרי 1967 חזרה נוכחות יהודית, ובכלל זה קרית ארבע (1968) ושכונות לאחר מכן בעיר. היום משמש המתחם יהודים ומוסלמים, והגישה לחלק מן החדרים, ובכלל זה אולם יצחק ורבקה, מוגבלת לימים מסוימים.
מקורות
הידיעות בדף זה לקוחות מן המקורות המפורטים כאן. במקום שהמקורות חלוקים, הדבר נזכר בגוף הטקסט.
- Bereishis 23; 25:9; 35:27–29; 49:29–31; 50:13 (and 35:19, 48:7 for Rochel, who is not buried in the me'arah)
- Eruvin 53a and Bava Basra 58a — Rabbi Bena'ah and the tradition that Adam and Chava are also in the me'arah
- Sotah 34b; Rashi on Bamidbar 13:22 — Kalev davened at the Avos in Chevron
- Rosh Hashanah 10b–11a — machlokes whether the Avos were niftar in Tishrei or in Nisan
- Jewish Virtual Library: Tomb of the Patriarchs (Ma’arat HaMachpelah)
- Chabad.org: Cave of the Patriarchs (Machpelah)
- The Jewish Community of Hebron: The Seventh Step — restriction on Jewish prayer until 1967
- Hebcal date converter (Hebrew–Gregorian yahrzeit dates, including 5787)
שלחו קוויטל
שלחו קוויטל אל מערת המכפלה
כתבו את השמות ואת הבקשה, והשליח יביא את הקוויטל לציון. עם הקוויטל ניתן פדיון נפש — משמונה עשר דולר ומעלה, כפי שתבחרו. לאחר מכן תועברו לדף תשלום מאובטח. השליח מקבל את הקוויטל רק לאחר שהפדיון התקבל.