כ״ק אדמו״ר רבי משה הלוי הורוויץ זי״ע, האדמו״ר מבוסטון בניו יורק
האדמו״ר מבוסטון זי״ע – רבי משה הלוי הורוויץ
היארצייט הקרוב: שנת תשפ״ז (19 ביוני 2027)
ויקיפדיה העברית נותנת את שנת הלידה תרס״ט / 1909. ה־Encyclopaedia Judaica נותנת 1913; העמוד הולך אחר 1909.
שלחו קוויטל לציון זהתולדות חייו
רבי משה הלוי הורוויץ זי״ע היה בנו הבכור של האדמו״ר הראשון מבוסטון, והאדמו״ר מבוסטון בניו יורק. נולד בירושלים בשנת תרס״ט (1909). (ה־Encyclopaedia Judaica נותנת 1913; עמוד זה הולך אחר ויקיפדיה העברית ומקורות אחרים הנותנים 1909.) למד בישיבות בארץ ישראל, בפולין ובהונגריה, ועלה לאמריקה בסביבות ת״ש. היה חתנו של רבי חיים אברהם מזידיטשוב זי״ע.
לאחר הסתלקות אביו בשנת תש״ב מילא את מקומו בניו יורק — תחילה בוויליאמסבורג, אחר כך בקראון הייטס, ואחר כך בבורו פארק. יסד שם תלמוד תורה וישיבה, דרכי נועם — הפלאה. היה פעיל באגודת ישראל באמריקה, ובעזרה לפליטים בזמן המלחמה ולאחריה. נודע כבעל מנגן וכנואם.
נפטר בי״ד בסיון תשמ״ה (3 ביוני 1985), לאחר התקף לב, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. הקוויטל שלכם יובא לקברו. בניו, רבי חיים אברהם זי״ע מרמת בית שמש ורבי פנחס דוד זי״ע מפלטבוש, המשיכו את חצר בוסטון.
במה הוא נזכר
רבי משה זי״ע, האדמו״ר מבוסטון, מילא את מקום אביו בניו יורק. הוא הקים בתי מדרש של בוסטון בקראון הייטס ולימים בבורו פארק, ויסד את התלמוד תורה והישיבה דרכי נועם — הפלאה.
מקורות: ויקיפדיה העברית, “בוסטון (חסידות)”; Encyclopaedia Judaica.
הרקע לתקופתו
לאחר הסתלקות האדמו״ר הראשון מבוסטון הנהיג בנו הבכור את החצר בניו יורק, תחילה בוויליאמסבורג ואחר כך בקראון הייטס ובבורו פארק, ובנו הצעיר חידש את החצר בבוסטון עצמה.
תפילה על הציון
הנוסחים והמנהגים המקובלים לתפילה על קבר. מתפללים רק אל השם יתברך, ומבקשים רחמים בזכות הצדיק.
הרואה קברי ישראל
מי שלא ראה קברי ישראל שלושים יום מברך ברכה זו. זה לשון הגמרא (ברכות נח ע״ב); בסידור היא מובאת בפתיחה המלאה „ברוך אתה ה׳ אלקינו מלך העולם“:
בָּרוּךְ … אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין, וְזָן אֶתְכֶם בַּדִּין, וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְאָסַף אֶתְכֶם בַּדִּין, וְעָתִיד לַהֲקִימְכֶם בַּדִּין. וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כּוּלְּכֶם, וְהוּא עָתִיד לְהַחְיוֹתְכֶם וּלְקַיֵּים אֶתְכֶם. בָּרוּךְ … מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
תהלים על הציון
הסדר המקובל, כפי שנדפס במענה לשון ובסידורים רבים: פרקים לג, טז, יז, עב, צא, קד, קל. אחר כך, ממזמור קיט, הפסוקים לפי אותיות השם, ואחריהם אותיות נשמה.
מנהגים
- מתפללים אל השם יתברך ולא אל הנפטר; מבקשים מהשם רחמים בזכות הצדיקים (משנה ברורה תקפא, כז).
- נותנים צדקה קודם אמירת התחינות (משנה ברורה תקפא, כז).
- אין הולכים על קבר אחד פעמיים ביום אחד (משנה ברורה תקפא, כז).
- אסור לכהן להתקרב בתוך ארבע אמות של קבר (שולחן ערוך יורה דעה שעא); כהן ישאל את רבו לפני ביקור בבית החיים או באוהל.
- מנהג נפוץ להניח אבן קטנה על המצבה, וליטול ידיים ביציאה מבית החיים.
הנוסחים נבדקו מול Sefaria.org (ברכות נח ע״ב; משנה ברורה תקפא, כז; שולחן ערוך יורה דעה שעא). סדר התהלים לפי מענה לשון כפי שנדפס בסידורים.
לפניו ואחריו
לפניו
- האדמו״ר הראשון מבוסטון, רבי פנחס דוד הורוויץ זי״ע — אביו, שמילא את מקומו בניו יורק.
אחריו
- רבי חיים אברהם הורוביץ זי״ע, האדמו״ר מבוסטון בבורו פארק וברמת בית שמש — בנו הבכור, שמילא את מקומו כאדמו״ר מבוסטון בניו יורק, ולימים השתקע ברמת בית שמש.
- רבי פנחס דוד הורוויץ זי״ע, האדמו״ר מבוסטון בפלטבוש — בנו, שהקים את חצר בוסטון בפלטבוש. אין לערבבו עם אחיין הנושא אותו שם, החוסטער רב, בנו של רבי לוי יצחק זי״ע.
בני דורו
- רבי לוי יצחק הורוויץ זי״ע, האדמו״ר מבוסטון ומהר נוף — אחיו הצעיר, שחידש את חצר בוסטון בבוסטון.
מקורות
הידיעות בדף זה לקוחות מן המקורות המפורטים כאן. במקום שהמקורות חלוקים, הדבר נזכר בגוף הטקסט.
- Hebrew Wikipedia: Chasidut Boston — yahrzeits, kevarim on Har HaZeitim, reinterment of the first Rebbe, and the family line
- Encyclopaedia Judaica / Encyclopedia.com: Horowitz, Pinchas David Ha-Levi (1876–1941); sons Moshe (New York) and Levi Yitzchok (Boston / Har Nof)
- Hebcal date converter (Hebrew–Gregorian yahrzeit dates, including 5787)
שלחו קוויטל
שלחו קוויטל אל האדמו״ר מבוסטון זי״ע – רבי משה הלוי הורוויץ
כתבו את השמות ואת הבקשה, והשליח יביא את הקוויטל לציון. עם הקוויטל ניתן פדיון נפש — משמונה עשר דולר ומעלה, כפי שתבחרו. לאחר מכן תועברו לדף תשלום מאובטח. השליח מקבל את הקוויטל רק לאחר שהפדיון התקבל.